<h1>כל בו סימן קמ"ג</h1>
<h2>דף י.</h2>
אסור להשהות אשתו בלא כתובה. והחתן נותן השכר. דחזו ליכי מדאורייתא פי' דכתיב כמוהר הבתולות.
<h2>דף מט:</h2>
פי' ר"ת דלהכי אהני מה שאין כותבין אגב בשעבוד כתוב' לענין שלא תגבה מן הלקוחות דלוקח מפקיע כחה מידי דהוה אבעל חוב מאוחר וכו' דמה שגבה גבה במטלטלין. אבל מקבל מתנת בריא אין מפקיע כתובה לדברי ר"י ב"ר ברוך ולדברי הכל [מתנת שכיב מרע] כל שכן מפקיע דהא לא אלים מירושה דאורייתא.
<h2>דף נא.</h2>
כל הפוחת לבתולה ממאתיים ולאלמנה ממנה בעילתו בעילת זנות.
<h2>דף נג.</h2>
נערה ארוסה שמתה אין לה כתובה ואין חייב לקוברה. מת הוא גובה כתובתה.
<h2>דף נד.</h2>
אשה הבאה לגבו' כתובתה אף מה שעליה שמין. אם גרשה לרצונה גובה לה בלא שבועה ואין שמין מה שעליה.
<h2>דף נז.</h2>
אסור להשהות אשתו בלא כתובה. והחתן נותן השכר. דחזו ליכי מדאורייתא פי' דכתיב כמוהר הבתולות.
<h2>דף קי:</h2>
נשא אשה בארץ ישראל וגרשה בקטפוטקיא נותן לה ממעות קטפוטקיא דחשובות יותר דכרבן שמעון בן גמליאל קיימא לן דאמר כתובה דאורייתא היא.
